בית א'
בחלון עומדת
וצופה אל האור.
החמה יוקדת,
אך היא שם עם הקור.
וליבה דואב
וראשה סובב לו.
מביטה בכאב
על השביל הריק.
בית ב'
עוד היא מתפללת
כך לשלום אהובה,
וכבר מייחלת
לפגישה הקרובה.
בשמלה צחורה,
שם היא תחכה לו.
דמות של נערה
על השביל הריק.
בית ג'
כבר חלף שבוע -
ואולי אף יותר.
היא שם כך בלי נוע -
כדי שלא תאחר.
אך הערב רד
והוא עוד איננו.
אין שם אף אחד
על השביל הריק.
פזמון:
הו, אהובי - הו, אייך?
למה עזבת אותי כאן?
אין לי חיים בלעדיך -
אנא חזור אל ביתי.