על מפתן ביתי
אהובי הניח זר
של שושן אדום -
עם עלה אחד חסר.
הוא על דף נייר
גם הוסיף משפט אחד:
"את לבי המסת -
רק אותך אוהב לעד".
אהובי, אייך?
למה תסתתר?
בוא אלי לרגע -
אז אולי גם תישאר.
את לבי שבית,
כל נפשי ערגה.
לו אתי היית -
אושר בי גאה.
קום וצא, חביבי,
ממקום המחבוא.
רק מבט תיתן בי -
ומיד אבוא.
ב'
על מפתן ביתי
אייחל ואצפה.
לאהוב לבי
אתפלל בקול רפה.
שם, אל מול הים,
החמה שקעה אט-אט.
עלטה ירדה
והליל בא בלאט.
אם כה תאהבני -
שוב אלי מהר.
אל חיקך אמצני -
לי בשורה טובה בשר.
שעלי חלמת
מלא געגועים,
ורק בי חשקת
כל אותם ימים.
כי לזאת חיכית
בסתרי ליבך.
כל זמנך כילית
באהבתך