א'
בכל מקום תוהים ומשתאים
כיצד אנחנו פה עוד קיימים,
ושואלים מתי יגיע רגע
בו נישבר ונעזוב הכול.
האם בכלל כדאי לסבול כל פגע
רק כדי לדבוק במכורה של כאב ושכול.
אנחנו כאן, בארץ,
נאחז בה כולם,
ולא נזוז מפה
מעתה ועד עולם.
זו מולדתנו -
אין עוד מלבדה.
ארץ אבותינו -
מקדמת דנא.
בה גדלו בנינו -
גם נפלו בקרב.
להגן עלינו
מאוייב נתעב.
ב'
כעם נבחר, יחיד ומיוחד,
תמיד ידענו כי נשכון בדד.
אך רק תתנו לנו לחיות בשקט
בארץ בה ישבו גם האבות -
שם ישראל, אותו נישא ברטט,
הוא זה אשר גם יאפשר לעם לשרוד.
גם אם כולם נגדנו
ונשארנו לבד.
אז נשלב ידינו
ונהיה שוב עם אחד.
ונוכל ביחד
לשנות דברים.
להסיר כל פחד
מהמכשולים.
ועוד יום יגיע
בו יידעו הכל,
הוא שוב לא פגיע -
זהו עם גדול.
פזמון:
על כן, אחים,
יחדיו ועד בלי די,
נקרא בקול גדול
שעם ישראל חי.
אנחנו פה,
בארץ ישראל,
ולדורי דורות
ישמור אותה האל.
מילים ולחן: אברהם לינהרט.
שירה: ניקו.
קלידים ואקורדיון: אסף אבידר.
גיטרות, בס, ותכנות מחשב: אלידע רמון.
עיבוד: אלידע רמון.
הפקה מוסיקלית: אלידע רמון.
