אניטה

אברהם לינהרט

א'

היא עמדה בפינה והביטה
איך כולם במרכז עוד רוקדים.
עלמת-חן צעירה, שמה אניטה,
בשמלה עם פרחים אדומים.

הוא ראה את דמותה השותקת -
בודדה, בפנים עצובות.
כף ידו אז הושיט לה בשקט
והזמין את אניטה לרקוד.

מבטים שהחליפו השניים -
שואלים, בוחנים ותוהים.
קצה חיוך שם עלה על שפתיים -
כך רקדו כבני זוג אוהבים.

ב'

התזמורת סיימה לנגן כבר.
כל אחד למקומו שוב חזר.
היא שלחה לו תודה במבט קר
ואחר נעלמה בכיכר.

הוא נותר במקומו שם תקוע,
שתי עיניו רק בוהות בחלל,
ושאל הכיצד ומדוע
היא השאירה אותו כאן אומלל.

ואולי זה סיפור סינדרלה,
אך עם סוף לא ידוע בכלל.
בלי הנעל ההיא שאבדה לה
וגם הוא לא נסיך בהיכל.

פזמון:

מי זו העלמה?
אנה נעלמה?
היכן אותה אמצא?
מי יוכל לומר,
לגלות דבר -
לעוץ לי פה עצה?