אֶריק ברמן / יצר לב האדם (הילדה הכי יפה בגן)

יותר מדי איפור, כמו גם זהבים,
מקווים להדרך-על בשדרת הכוכבים.
לחתור, לחתור, לצלוח, שיקח מה שיקח,
ולא תשמע כאן אף-אחד שמתנצל על כך.

אין מה לדבר על שלום, זה המצב,
עוד מאז הריב המכוער שלי ברחם עם עשו.
"יצר לב האדם” כתוב, "רע מנעוריו”,
החטא הוא מתטפטף על השפה עם החלב.

הילדה הכי יפה בגן זורקת הערה
על הילדון הכי רעב עם המסגרת השבורה
של משקפיו המרודים, של בדידותו המוזרה.
רץ מבית אביו אל בית אמו ועל שכמו שק של אשמה,
הנה איפשהו כאן החלה איזו מלחמה.

מתיישב לידי כוכבן, מזמין סלט קצוץ,
זוגות העיניים מתרכזים בו ככה שהוא נעוץ.
אנה יתהלך? אנה ירוץ? אנה יסתתר?
המלצרית כתבה תסריט אולי 'זה משהו יסתדר.

אין מה לדבר על שלום, זה רק אנושי -
תמיד יקרוץ לאיזה אח אחד נזיד של עדשים.
יותר מדי רגליים על אותה אדמת טרשים,
יותר מדי עיניים על אותם מטר תשעים.

הילדה הכי יפה בגן זורקת הערה
על הילדון הכי רעב עם המסגרת השבורה
של משקפיו המרודים, של בדידותו המוזרה.
רץ מבית אביו אל בית אמו ועל שכמו שק של אשמה,
הנה איפשהו כאן החלה איזו מלחמה.

הילדה הכי יפה בגן זורקת הערה
על הילדון הכי רעב עם המסגרת השבורה
של משקפיו המרודים, של בדידותו המוזרה.
אימו נובחת על אביו על היעדרו, על ארנקם המרוקן,
הנה איזו מלחמה החלה איפשהו כאן